My Operaיום שני יום שלישי 23.7 - 24.7
Tuesday, July 24, 2012 8:05:31 PM
תחרות היום השני נערכה באותו אתר כמו ביום הראשון. לא פרקו את הארינה וכל המתקנים נשארו במקום כפי שהיו יום קודם. ההבדל היה רק בכיוון ההגעה למשפך הסיום.
פירוק של אתר כזה הוא פרוייקט כמו הקמה של אתר וכך חוסכים מעט.
הניווט היה בחלק אחר של האזור, מפה אחרת לגמרי, וכן תוואי מעט יותר תלול אך בסך הכל קל למעבר עם פחות שטחים ביצתיים , אולי פונקציה של פחות גשם.
הניווט שלי היה סביר עם טעות אחת גדולה שגזלה לי כ7-8 דקות. פרט לזה היה בסדר
החלטתי במהלך הימים לנסות להשתמש במצפן אצבע. דרור השאיל לי מצפן כזה ואני מתחיל להסתגל לניווט בעזרתו.
תחרות היום השלישי נערכה במקום אחר סמוך לחוף הים. הגענו ברכב וחנינו בחניון העצום, הליכה של כק"מ לארינה המדוגמת להפליא, המשפך המכובד, הצבע האוהלים המתקנים.
הניווט בשטח שטוח לגמרי עם שתי רצועות של גבעות בצד אחד ורצועה דקה של דיונה קרוב מאד לקו מי הים.
הניווט שלי היה הפעם חף מטעויות והלך לי ממש טוב בסטנדרטים שלי. ריצה בקצב של כ11 דקות לק"מ שווה מקום 150 מתוך 200. זה רק אומר על הרמה של התחרות.
בערבים שמענו הרצאות מפי יו"ר ההתאחדות השוודי על הארגון ששמו אורינגן וכן הרצאה נוספת על ההיסטוריה של התחרות.
מסתבר שמתחילים לתכנן תחרות כזאת כ 3 שנים מראש.קובעים מיקום ומתחילים בבחירת פונקציות של התחרות כמו מנהל וכד' ספונסרים מיקום הארינה וכן החניות ועוד מתקנם כמו מקלחות - שטח גדול מאד.
דרוש שטח גדול מאד עבור כל הפרוייקט. וכן צריך המון מתנדבים.
לאחר מכן שמענו הרצאה על ההיסטוריה של האורינגן.
הדבר שתפש את אוזננו היה השירותים הציבוריים שהונהגו בשנים עברו
סיפרו לנו על צינור בעל קוטר רחב עם 80 עמדות ומים זורמים בתוכו
גברים ונשים היו יושבים בצוותא זה לצד זו ועשו את צורכיהם ללא כל חציצה בניהם כך זה היה בעבר.
כיום יש שרותים כימיים עם ג'ל ניקוי לידיים (לידיעת הנוגעים בדבר) עומדים בשורות שורות.
מחר יש יום חופשי ובכל זאת אנחנו נוסעים להתנסות בניווט חדש שנקרא טרייל-או. זהו ניווט למוגבלים, חלקם נכים על כיסאות גלגלים.
מתקדמים על ציר לאורכו יש תחנות. צריך לזהות מכל תחנה בתוך זמן קצוב מיקום של תחנה מתוך כמה אופציות על המפה שמקבלים. זה לא כל כך קל כמו שזה נשמע.
פירוק של אתר כזה הוא פרוייקט כמו הקמה של אתר וכך חוסכים מעט.
הניווט היה בחלק אחר של האזור, מפה אחרת לגמרי, וכן תוואי מעט יותר תלול אך בסך הכל קל למעבר עם פחות שטחים ביצתיים , אולי פונקציה של פחות גשם.
הניווט שלי היה סביר עם טעות אחת גדולה שגזלה לי כ7-8 דקות. פרט לזה היה בסדר
החלטתי במהלך הימים לנסות להשתמש במצפן אצבע. דרור השאיל לי מצפן כזה ואני מתחיל להסתגל לניווט בעזרתו.
תחרות היום השלישי נערכה במקום אחר סמוך לחוף הים. הגענו ברכב וחנינו בחניון העצום, הליכה של כק"מ לארינה המדוגמת להפליא, המשפך המכובד, הצבע האוהלים המתקנים.
הניווט בשטח שטוח לגמרי עם שתי רצועות של גבעות בצד אחד ורצועה דקה של דיונה קרוב מאד לקו מי הים.
הניווט שלי היה הפעם חף מטעויות והלך לי ממש טוב בסטנדרטים שלי. ריצה בקצב של כ11 דקות לק"מ שווה מקום 150 מתוך 200. זה רק אומר על הרמה של התחרות.
בערבים שמענו הרצאות מפי יו"ר ההתאחדות השוודי על הארגון ששמו אורינגן וכן הרצאה נוספת על ההיסטוריה של התחרות.
מסתבר שמתחילים לתכנן תחרות כזאת כ 3 שנים מראש.קובעים מיקום ומתחילים בבחירת פונקציות של התחרות כמו מנהל וכד' ספונסרים מיקום הארינה וכן החניות ועוד מתקנם כמו מקלחות - שטח גדול מאד.
דרוש שטח גדול מאד עבור כל הפרוייקט. וכן צריך המון מתנדבים.
לאחר מכן שמענו הרצאה על ההיסטוריה של האורינגן.
הדבר שתפש את אוזננו היה השירותים הציבוריים שהונהגו בשנים עברו
סיפרו לנו על צינור בעל קוטר רחב עם 80 עמדות ומים זורמים בתוכו
גברים ונשים היו יושבים בצוותא זה לצד זו ועשו את צורכיהם ללא כל חציצה בניהם כך זה היה בעבר.
כיום יש שרותים כימיים עם ג'ל ניקוי לידיים (לידיעת הנוגעים בדבר) עומדים בשורות שורות.
מחר יש יום חופשי ובכל זאת אנחנו נוסעים להתנסות בניווט חדש שנקרא טרייל-או. זהו ניווט למוגבלים, חלקם נכים על כיסאות גלגלים.
מתקדמים על ציר לאורכו יש תחנות. צריך לזהות מכל תחנה בתוך זמן קצוב מיקום של תחנה מתוך כמה אופציות על המפה שמקבלים. זה לא כל כך קל כמו שזה נשמע.
