My Operaיום חופשי ויום רביעי 25 - 26.7
Saturday, July 28, 2012 10:36:02 AM
לאחר 3 ימי תחרות יש יום חופשי ולמרות זאת יצאנו בבוקר להתנסות בטרייל או. נסענו כמות נכבדה של אנשים מהקבוצה לאתר התחרות, קיבלנו הסבר קצר ויצאנו לדרך.
המסלול מקיף אגם שקט ורוגע כאשר לאורך המסלול פרוסות 20 תחנות. לכל תחנה מקום עצירה, ממנו רואים דגלים. המטרה לסמן איזה דגל מבין אחד עד 4 דגלים מתאים לתאור על המפה. דגל אחד אומר שצריך להחליט אם הוא במקום או לא. 2 -4 דגלים צריך לכתוב איזה הנכון או שאין ככזה ואז מסמנים אופציה של אף אחד לא נכון. המסלול די ארוך ולקראת הסוף עייפתי.
בתחרות הפנימית ביננו זכה דרור במספר התשובות הנכונות הרב ביותר. הפרס בירה בעיר.
חזרנו לארוחץ צהריים, שנ"ץ ובחמש יצאנו לאימון ביער מסביב לעיר האורינגן. אימון יזום שלנו בקצב הליכה כאשר כל פעם אחד מאיתנו מוביל.
ארוחת ערב וטיול לעיר לשתות בירה.
יום ה' היום הרביעי של התחרות. מזג האוויר מאיר פנים כבר מס' ימים. חם, שמש אך בתוך היער נעים.
נוסעים לארינה החדשה במיקום החדש. במהלך הלילה העבירו את המתקנים לאתר חדש.
הניווט הפעם היה על הפנים.החל מההתחלה ועד תחנה שלוש לא היה לי מושג מה אני עושה. שליש ניווט לקח לי יותר משעה. הייתה לי הרגשה פנימית שיהיה קשה, גם השטח וגם איכות הניווט הפעם.
לאחר תחנה שלוש הצלחתי קצת לנווט בקצת יותר הצלחה. בסופו של דבר הניווט ארך קצת יותר משעתיים למרחק קצת יותר קטן מ5 ק"מ. לכל הדעות ניווט עלוב.
לפחות בלג האחרון מתחנה 500 ועד הסיום לקחתי את התחרות הפנימית בינינו. החלטנו על תחרות פנימית רק של הלג האחרון בו יקבע מי הכי מהיר. את זה לקחתי בגדול בכל אחד מהימים. הפרס פחית קולה.
מס' תובנות בקשר לשטח השוודי : רובו היה גבעי מאד עדין, יער סבוך עד סבוך מאד בעל עצים גבוהים וצמחיה נמוכה על פני הקרקע. בחלק מהמקומות נפלי עצים וענפים המפריעים לריצה. כמו כן בין הרבה גבעות מצויה ביצה שיש לחצות במיוחד לאחר הימים הגשומים שהיו לפני שבאנו. לא היה ניווט אות סיימנו יבשים. יש צורך להקדיש זמן לאחר כל יום בשטיפת הנעליים וייבושם. קשה לראות למרחוק. זה גם מסביר כיצד יכלו לדחוס כל כך הרבה אנשים תא שטח לא גדול.
תובנות הקשורות לתנאים המינימליים שאנו זקוקים להם : שרותים הם מצרך חשוב. אני התאפסתי על תאי שרותים בכתות הלימוד שלנו וכן בחדר האוכל. במגורים שלנו היו כמה תאי שירותים בחדר משותף לגברים ונשים והיה קשה לשחרר כנראה שלשוודים פחות מפריע.
עוד דבר קשור לקימה כמעט בכל לילה להשתין (קשור לכמות השתייה ששתינו וכן לבירה המקומית) אני מקווה.
בערב יצאנו כל הקבוצה למסעדה אותנטית על מנת לחגוג את הסיום. אכלנו מאכלים מקומיים, הרינג וסלומון כבושים ומעושנים קצת נקניק ופשטידות והיה חביב. תומס סיכם את האקדמיה, התחבקנו חיבוק קבוצתי וחולקה לנו תעודת גמר.
לאחר מכן נשפכנו על המיטות לקראת היום האחרון.
המסלול מקיף אגם שקט ורוגע כאשר לאורך המסלול פרוסות 20 תחנות. לכל תחנה מקום עצירה, ממנו רואים דגלים. המטרה לסמן איזה דגל מבין אחד עד 4 דגלים מתאים לתאור על המפה. דגל אחד אומר שצריך להחליט אם הוא במקום או לא. 2 -4 דגלים צריך לכתוב איזה הנכון או שאין ככזה ואז מסמנים אופציה של אף אחד לא נכון. המסלול די ארוך ולקראת הסוף עייפתי.
בתחרות הפנימית ביננו זכה דרור במספר התשובות הנכונות הרב ביותר. הפרס בירה בעיר.
חזרנו לארוחץ צהריים, שנ"ץ ובחמש יצאנו לאימון ביער מסביב לעיר האורינגן. אימון יזום שלנו בקצב הליכה כאשר כל פעם אחד מאיתנו מוביל.
ארוחת ערב וטיול לעיר לשתות בירה.
יום ה' היום הרביעי של התחרות. מזג האוויר מאיר פנים כבר מס' ימים. חם, שמש אך בתוך היער נעים.
נוסעים לארינה החדשה במיקום החדש. במהלך הלילה העבירו את המתקנים לאתר חדש.
הניווט הפעם היה על הפנים.החל מההתחלה ועד תחנה שלוש לא היה לי מושג מה אני עושה. שליש ניווט לקח לי יותר משעה. הייתה לי הרגשה פנימית שיהיה קשה, גם השטח וגם איכות הניווט הפעם.
לאחר תחנה שלוש הצלחתי קצת לנווט בקצת יותר הצלחה. בסופו של דבר הניווט ארך קצת יותר משעתיים למרחק קצת יותר קטן מ5 ק"מ. לכל הדעות ניווט עלוב.
לפחות בלג האחרון מתחנה 500 ועד הסיום לקחתי את התחרות הפנימית בינינו. החלטנו על תחרות פנימית רק של הלג האחרון בו יקבע מי הכי מהיר. את זה לקחתי בגדול בכל אחד מהימים. הפרס פחית קולה.
מס' תובנות בקשר לשטח השוודי : רובו היה גבעי מאד עדין, יער סבוך עד סבוך מאד בעל עצים גבוהים וצמחיה נמוכה על פני הקרקע. בחלק מהמקומות נפלי עצים וענפים המפריעים לריצה. כמו כן בין הרבה גבעות מצויה ביצה שיש לחצות במיוחד לאחר הימים הגשומים שהיו לפני שבאנו. לא היה ניווט אות סיימנו יבשים. יש צורך להקדיש זמן לאחר כל יום בשטיפת הנעליים וייבושם. קשה לראות למרחוק. זה גם מסביר כיצד יכלו לדחוס כל כך הרבה אנשים תא שטח לא גדול.
תובנות הקשורות לתנאים המינימליים שאנו זקוקים להם : שרותים הם מצרך חשוב. אני התאפסתי על תאי שרותים בכתות הלימוד שלנו וכן בחדר האוכל. במגורים שלנו היו כמה תאי שירותים בחדר משותף לגברים ונשים והיה קשה לשחרר כנראה שלשוודים פחות מפריע.
עוד דבר קשור לקימה כמעט בכל לילה להשתין (קשור לכמות השתייה ששתינו וכן לבירה המקומית) אני מקווה.
בערב יצאנו כל הקבוצה למסעדה אותנטית על מנת לחגוג את הסיום. אכלנו מאכלים מקומיים, הרינג וסלומון כבושים ומעושנים קצת נקניק ופשטידות והיה חביב. תומס סיכם את האקדמיה, התחבקנו חיבוק קבוצתי וחולקה לנו תעודת גמר.
לאחר מכן נשפכנו על המיטות לקראת היום האחרון.
